אז קודם כל פורים שמח ככל שאפשר השנה ונזכור כמובן את הנרצחים, את ההרוגים, הנופלים והחטופים – שישובו במהרה אמן – בטבח שביצע החמאס הנאצי בשבת שמחת תורה האחרון ובמלחמת חרבות ברזל. ומשהו קצת אישי, או שלא: הצלחתי לעמוד בהחלטה שלי, בעקבות קריאתו של גיא הוכמן לשמירת שבת המונית, ולשמור את השבת האחרונה – שבת פרשת זכור. זאת פעם ראשונה בחיי בדומה גם לקריאת המגילה בבית כנסת אתמול במוצ"ש. מציע, בלי קשר, לקרוא גם פוסט שכתבתי על הסיום של מגילת אסתר.

לכבוד חג התחפושות אכתוב כאן על עוד "תחפושת פוליטית" אשר ראיתי לאחרונה אצל אי אלו אנשים ברשתות וכדאי מאד לא ליפול כאן בפח. כבר כתבתי בשני הפוסטים הקודמים (1)(2) על שקר הדמוקרטיה המהותית, אשר אינה אלא "דמוקרטיה טוטליטרית" אשר אינה אלא למעשה דיקטטורה של השמאל. כל זאת כמוסבר שם.

גם צריך להיזהר מהשקר או האגדה של "המרכז הפוליטי" בישראל, אשר היה אומנם קיים זמן מה עד שנת 2003-2004. בנוסף, לא לקנות את השקר של קיום שמאל מתון וציוני. בשתי קטגוריות אלו יש לכל היותר קמץ קטן למדי של אנשים הראויים לסיווג כשייכים אליהן.

התחזויות וירי בנגמ"ש מול חילוקי דעות לגיטימיים

אולם, גם מתחזים לימין לא חסר. אני לא מדבר כאן על ההונאה הפוליטית המפורסמת של בנט, סער וליברמן אשר בבחירות 2021 הציגו את עצמם ימין ואז הקימו את הממשלה הכי שמאלנית בתולדות המדינה, ונקווה כי בפעם האחרונה עד סוף כל הדורות. הדברים ידועים. גם לא אכתוב כאן על מי שאומרים "אני ימין, אבל חושב שביבי מושחת".

אף אם אין צורך להיות "ביביסט" כדי להחשב איש ימין, הרי שלאור החשיפות הרבות שהתיקים נגד נתניהו ומקורביו הם תפורים, וראו למשל ובעיקר כאן באתר של פרויקט 315, ולאור שערוריות רבות נוספות במערכת המשפט כמו זו שממש לאחרונה עם המרגל אשר השופט יוסף אלרון הטיל צו איסור פרסום על שמו. לאור כל אלו ועוד, אין כזה דבר "אני ימין, אבל נגד הרפורמה המשפטית".

אבל לפני שאמשיך, אתיחס לשאלה בה נתקלתי בפרטי מדוע אני לכאורה נותן בכלל במה בבלוג למושגים שקריים עליהם אני מדבר ככאלו כמו "דמוקרטיה מהותית". הסיבה היא שהמושגים השקריים ומפיציהם כה שולטים בחיינו הציבוריים וכה הגיעו לעמדות כח עד כי אין אפשרות לטפל בכך "מאחורי הקלעים" ויש לחשוף מעל כל במה אפשרית את הפיקציות. הדבר נכון גם לגבי הסוג הבא של התחזות לימין, עליו אכתוב, אשר בין השאר קיימת אצל דמות אחת רבת עוקבים עד מאד.

אז כמו שרבים מכם ודאי ניחשו מהכותרת, הכוונה היא למתחזים או, ברוח פורים, מתחפשים ל"ימין כלכלי נטו" או כאלו האומרים על עצמם שהם "ימין כלכלי" או פשוט קוראים לעצמם "ימין" כי הם מאמינים, לדבריהם, בערכים של כלכלה חופשית ואינדיבידואליזם ולטענתם די בכך כדי להשתייך אליו.

זאת גם אם אותם אנשים אינם נמנעים כלל וכלל מהשתלחויות בגורמים שונים בממשלת הימין הנוכחית (ככל שניתן עדיין לקרוא לממשלה עם גנץ ועם המושתל גלנט בשם "ממשלת ימין"), כמו גם בגורמים המקורבים לממשלה כדוגמת מתישבי יהודה ושומרון ("המתנחלים" בשיח הרווח). לא פעם אף אינם מהססים לחסום ברשת אנשי ימין המעבירים ביקורת על דבריהם. באחד המקרים אף ראיתי מצד שכאלו תמיכה מפורשת בהתנהגותה של אותה אישה אשר ניסתה לדחוף כריך חזיר לפה של אדם חרדי (הקישור האחרון הוא הידיעה על המעשה עצמו ולא התמיכה המוזכרת בו).

אז ככה: כשם שאין צורך להיות בהכרח ביביסט, במרכאות או שלא, כדי להחשב לאיש ימין כך יש מקום הן לימין דתי והן לימין חילוני. עד כאן הכל בסדר ולא כאן המקום והזמן לדון מי מבין השניים הוא "האסון של המחנה" יותר מרעהו. גם אין לי טענות נגד "הימין הכלכלי" באשר הוא. ההפך מכך. בפרט אציין לשבח את אתר מידה אשר מרבה מאז הקמתו לפני מעל עשור לכתוב מאמרים בשבח הכלכלה החופשית. אולם, יש דברים אשר אף אדם אשר באמת שייך למחנה הזה לעולם לא יעשה.

רפאל איתן ז"ל, לדוגמא, נודע כאתאיסט לא קטן וגם כדוגל בכלכלה חופשית. אולם, בחיים לא היה מאשים את מתישבי יהודה ושומרון בשלל האשמות, בפרט לא באופן גורף ובהיותם אשמים בתביעה ההזויה נגד ישראל עליה דנו לא מזמן בבית הדין האנטישמי – הוא בית הדין הבינלאומי בהאג. למרות שהאיש התבטא בזמנו נגד דברים שונים בציבור החרדי (ואף יש לזכור בין השאר לגבי אותה תקופה, כי אריה דרעי – יו"ר ש"ס גם באותם ימים – תמך למשל בהסכמי אוסלו), הוא מעולם לא היה מעז לומר דברים נוסח אותה בלוגרית אשר שיבחה את אותו מעשה מוזכר לפני שתי פסקאות נגד אדם חרדי.

ימין שמתנגד לתיקונים במערכת המשפט?

אין אפשרות להשתלח נגד מחנה הימין ובפרט נגד כל שאיפה שלו לתיקונים במערכת במשפט, כמו אצל אותה בלוגרית רבת עוקבים, ועדיין להחשב אפילו "ימין כלכלי נטו", כלומר להשתייך למחנה זה רק על סמך ההשקפה הכלכלית כביכול. גם אם לא כולם בימין הם חסידי הכלכלה החופשית, עדיין זהו המחנה הכי פחות סוציאליסטי בישראל. לפי אותו מחקר מ2021, 39 אחוז מהימין הגדירו עצמם סוציאליסטים לעומת 60 אחוז במרכז וכן 81 אחוז בשמאל.

אבל מה שאולי מעל הכל הוא שאין שום אפשרות להיות חסיד הכלכלה החופשית ועם זאת להתנגד לרפורמה המשפטית שהימין מנסה לקדם, גם אם שלא בהצלחה. מערכת המשפט הנוכחית היא גורם מרכזי בפגיעה בכלכלה החופשית. די אם נזכיר את פסק דין המזרחי הידוע לשימצה משנת 1995 אשר הכניס מימד של חוסר ודאות לגבי חתימת חוזים – ודאות שהיא אבן יסוד בהתנהלות כלכלית חופשית באופן חלק. אהרון ברק הוא אבי המצב הנוכחי של הדיקטטורה המשפטית, למי שלא יודע.

גם הכספים הרבים אשר המדינה שפכה על התיקים התפורים נגד נתניהו אינם מתישבים עם שום תפיסה של כלכלה חופשית. דוגמא נוספת, אף שהרשימה אינה מסתימת כאן היא העומס הרב המיותר המוטל על מערכת המשפט כתוצאה מעתירות סרק סדרתיות של גורמי שמאל, אשר לפחות בד"כ לא נענות בקנסות הראויים לשכאלו על התנהגותם(1)(2)(3)(4)(5)(6). לכל היותר עונשים כלל לא מרתיעים. אותן תביעות סרק פוגעות ביכולת של מערכת המשפט לדון באופן יעיל ותוך פרק זמן ראוי בסכסוכים ואי הבנות כלכליות בין גורמים אזרחיים ופרטיים במקום להקדיש את זמנה לעתירות השווא האמורות.

אמיר ניצן