מתוך שלל מעללי דיקטטורת השמאל

קודם כל, לא ניתן להתעלם ממה שקרה סביב ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה 😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡😡זאת רק בשבוע האחרון. איפה מעצרים מנהליים? אני שואל את אותו יואב גלנט, שר הבטחון אשר מאז תחילת כהונתו בממשלה הנוכחית כמות המעצרים המנהליים – כולם כמובן נגד סרוגים ימניים – הגיעה לשיא חסר תקדים. זאת ללא כל עצור שמאלני אחד לרפואה, יהיה אלים ומסוכן ככל שיהיה. באופן לא מפתיע – לרעה כמובן – שוחררו ממעצר אותם חשודים שאילו היו מתישבים סרוגים ביהודה ושומרון היו ודאי נכנסים למעצר מנהלי. . כמובן שגם למעורבים ברחפנים שהיו מעל בית ראש הממשלה לא עשו דבר. מי שלא לסיפור מאמין, שיקרא גם כאן. לפני שנה כבר היו מי שהגיעו לביתו של נתניהו מהים .

מזעזע!!!!!!! ההפיכה המשטרית נגד הבחירה הדמוקרטית של העם נראית בדרך לשלב הסופי. לעומת כל המוזכרים אשר לא אונה להם כל רע מלבד לכל היותר מעצרים קצרים, כן איימו במעצר מנהלי על אדם שכל "פשעו" היה פנייה לקבל כדין תשובה מהמשטרה. זאת בענין בקשה להתפלל בעזה. בקשה, לא נסיון בכח להתפרץ לשטח צבאי. והמעצר עוד היה בכלל בזמן היותו בירושלים. דיקטטורת שמאל זה כאן!!!

אגב, כבר לפני שנה נצ"מ יואב תלם- סגן ראש אגף החקירות – הודה בשימוש בתוכנות ריגול מצד המשטרה בניגוד לחוק. אין לשכוח, לא בימינו וגם לא עוד אלף שנה, את אותה דיקטטורת שמאל המושחתת אשר מגוננת על כל פשע של השמאל כמו עם צו איסור פרסום על שמו של המרגל בצה"ל. ראו כאן את התגובות של בני המחנה השפל והבזוי בעד הפגיעה בזכות הציבור לדעת.

גם לא אונה כל רע לדן חלוץ שבין השאר זה עתה אמר את הדברים החמורים ביותר שאמר. כמובן שלא ניסה ליישם זאת על עצמו אף שהיה רמטכ"ל כושל ורשלן. בין השאר עסק במכירת מניות בזמן מלחמת לבנון השנייה. על כך כל אדם אחר שאינו מהאליטה השמאלנית, שהיא בעצם "תחתיתה", היה נשפט בגין ניגוד ענינים או ניצול מידע פנים. היה זה גם הרמטכ"ל בזמן ההתנתקות, אשר הביאה למצב הנוכחי בו אנו נמצאים. אפילו "בלי" חלקו בחורבן גוש קטיף, דן חלוץ אמר דברים שהם לא פחות מבגידה: האיש אמר כי נצחון מבחינתו זה שביבי ילך הביתה, לא "חלילה" נצחון על החמאסונאצים.

אנו במצב בו גופי "בטחון" ו"חוק" מהווים מנגנון הגנה עבור בני ה"אליטה" הנ"ל. גם גופים ציבוריים אחרים אינם מהססים להשתמש בכוחם, ולו "רק" התקשורתי, נגד חלקים ברורים של המפה הפוליטית בישראל ואוכלוסייתה. או לנסות לאיים על חופש הביטוי של השייכים לאותם חלקים. כך התנהגותו של תאגיד כאן כלפי קלמן ליבסקינד. אגב, מדוע בכלל הממשלה צריכה לבקש רשות מהיועצת המשפטית לסגור כאן בישראל את אל ג'אזירה? אותה רשת זרה ועוד קשורה למדינה תומכת טרור כמו קטאר. אל סתימת הפיות מצד גופים ציבוריים הצטרפה גם עיריית קרית אונו. זאת כלפי איש המחנה הלאומי, הבדרן מני אסייג*

דמיון לתקופת האינתיפאדה השנייה

לא ניתן להתעלם מנקודות דמיון רבות מדי בין היום – טבח שמחת תורה ומלחמת חרבות ברזל -לבין מה שהיה באינתיפאדת אל אקצה. אומנם כבר נעשתה בשנת 2020 פריצת דרך פסיכולוגית חשובה בדמות הסכמי אברהם. או אז פעם ראשונה הסכם שלום לא היה מותנה במסירת שטחים מצד ישראל. גם יש מאז 2018, תקופת דונלד טראמפ נשיא ארה"ב דאז, שגרירות אמריקנית בירושלים. בנוסף, הכרה של מדינה זו בריבונות ישראל בגולן. כל אלו גם נשיא ארה"ב הנוכחי ביידן לא ניסה להחזיר אחורה (מה שאומנם לא הופך אותו לידידותי…).

ובכל זאת נקודות הדמיון רבות מדיי. אף אז, כמו היום, העולם המערבי נטה בהתחלה לגנות את הרצחנות ה"פלסטינית" ואח"כ תוך זמן קצר עבר להאשים גם את ישראל. "גם" = במקרה הטוב, אם לא רק אותה. ממש לאחרונה ארה"ב אף סרבה להטיל וטו על החלטת מועצת הבטחון באו"ם לקריאה ל"הפסקת אש". ברור שהעולם המוסלמי מלכתחילה לא היה לטובתנו. מבין המדינות הנמנות עליו היו אומנם חלק שגינו את טבח שמחת תורה לפחות כלפי חוץ, אך תוך הוספת דבר "הסבל הפלסטיני". רק איחוד האמירויות גינתה ללא כל סייג את הטבח. כך גם שתי מדינות מוסלמיות לא ערביות השוכנות בבלקן: אלבניה וקוסובו (ראו שוב בויקיפדיה).

גם אז, כמו היום, קומץ שמאלנים התפכח כדוגמת חני נחמיאס לאחרונה. ואילו השאר נשארו עם אותן דעות. במקרים רבים אף הקצינו יותר. גם אז, כמו היום, השמאל הוא זה שמנסה להכתיב את גבולות חופש הביטוי. כולל האווירה הפסיכולוגית בציבור מיהו "המחנה השפוי והנאור" ומי ההפך מכך. הכל בהצלחה רבה מבחינתו אז וגם אחרי כן כפי שהדבר התבטא למשל בזמן ה"התנתקות" אשר קרתה זמן קצר לאחר סיום אותה התקוממות רצחנית של ה"פלסטינים" **

כיום יש אומנם ימין שפחות מוכן לשתוק אל מול השמאל. אולם, גם דבר זה "מתאזן" (באופן עצוב) אל מול העובדה שאותו מחנה אחרון עוד יותר אלים ודיקטטורי מאשר בתקופת האינתיפאדה השנייה. פוסט זה כבר סיפק קודם כמה דוגמאות לכך. בנוסף לכל, באופן חסר תקדים המצב הנוכחי שלאחר טבח שמחת תורה, ובזמן מלחמת חרבות ברזל, כבר מלווה בדיונים בבית הדין הבנלאומי בהאג. אותו בית דין אנטישמי. עוד מצב חסר תקדים חמור נוצר כאשר באופן שרירותי בנקים מחלטים רכוש של ישראלים רק בגלל סנקציות שרירותיות מצד גורמי חוץ סביב הסכסוך עם ה"פלסטינים".

חגיגות פורים השנה וקצת צדק לגר צדק

אי אפשר להתעלם מהשאלה עד כמה היה נכון בשנה כזו לחגוג או לא לחגוג את פורים, אשר חל בתחילת שבוע זה. בין השערוריות שקרו בסוגיה בלטה התקרית בין יותם זמרי לרענן שקד. טוב עשה הראשון שחשף דברים מזעזעים אשר אמר בעבר העיתונאי רענן שקד. ניתן לקרוא על אלו כאן. ולא, הזמן אינו "מרפא" את דברי האחרון שנאמרו כבר לפני 10 שנים. על חריגה של חמישה גרם בכמות גלידת הפיסטוק שביבי היה מגיש לאורחים חשובים מחו"ל השמאל לא היה סולח גם אחרי 1,000 שנה. בכלל, על הימין להפסיק להיות סלחן. גם לא אקבל בקשר להשוואות כמו אלו שערכתי זה עתה תגובות בנוסח תרוצים עלובים. למשל, "אבל רענן שקד הוא לא ראש ממשלה".

השמאל האשים את הדתיים ב"שמחה על האסון" על שחגגו את פורים בשנה זו. אך גם לפני כן העליל עלילות כאלו בדבר שמחה כביכול על הטבח. כמובן ללא תגובה הולמת מצד גופים תקשורתיים ומשפטיים. אולם, השמאל לא אמר דבר כשבני גנץ חגג במסיבה בזמן שכל כך הרבה חיילים, בערך 19 במספר, נהרגו לנו בבת אחת. בנוסף, לצד החגיגות של פורים יש את קריאת מגילת אסתר. בעת פעולה כזו בהחלט מתיחסים בכובד ראש לעניין הסכנות מצד הצוררים. יש משהו מוזר וצבוע נוסף מצד השמאל: אותו מחנה הוא המטיף לנו כל הזמן "תתקדמו" ו"תשכחו מהעבר". כלומר, לסלוח לאויבים בלי קשר למידת אכזריותם וכוונותיהם המוכחות. פתאום השמאל מנסה לקבוע לנו בחוצפה באיזה אופן ומתי וכמה להיתקע או לא להיתקע באבל על קורבנות מעשי החמאסונאצים והחיילים שנפלו במלחמה נגד ארגון הטרור. כמו גם העצב על החטופים אשר טרם חזרו.

לסיום פוסט זה, מבקש מממשלת ישראל לדאוג למקום קבורה מכובד והנצחה הולמת בכלל עבור גר הצדק דוד בן אברהם ז"ל. האיש, תושב חברון, מצד אחד התגייר ומצד שני לא זכה באזרחות ישראלית. בתוך כך אף סבל משכניו בני דתו לשעבר, שלא לאמר הרשות הפלסטינית. וכאילו לא די בכך, בסוף נהרג בשוגג מאש כוחותנו. בקשה זו היא המעט אשר יוכל לפצות, אף שכבר לעולם לא בחייו, את אותה דמות טראגית 🙁

אמיר ניצן

*דברי מני אסייג על פי הקישור הבא מהפייסבוק

**אחד המאמרים הבודדים מאותה תקופה או מעט אחרי, אשר ידעו לנתח לעומק "מה באמת קורה" הוא מדינה בצלמם ובדמותם של יהודה צורף משנת 2007. מאמר מפתח אקטואלי גם כיום, ישראל 2024.